<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קכ"ה</h1>
<h2>דף סד.</h2>
ונימא חזקה שליח עושה שליחותו דאמר ר' יוחנן צא וקדש לי אשה פלונית אסור בכל הנשים שבעולם. לאו דווקא כל הנשים דאמרינן פרק הריני נזיר מן הגרוגרות מודה ר' יוחנן באשה שאין לה בת ולא בן וכו'. ואע"ג דנשים גופייהו שריין לגבי דהאי אסירן דשוינהו חתיכה דאיסורא. ולא אזלינן בתר רוב דקבוע חשיב ליה כדפריך התם מקן סתומה שפרח אחד מהן וכו'. ומשני אשה קבועה וקן (נדייא) [ניידא] כו'. הני מילי לחומרא. כלומ' לאוסרו בכל הנשים אמרי' חזקה שליח עושה שליחותו וכו' אבל הכא לשוויה גרושה לא אמרי'. ואם תאמר א"כ הוה ליה למימר הכא מגורשת ולא מגורשת ואם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר צריכה גט משני או אם מת חולצת ולא מתייבמת. איכא למימר דמדאוריתא אין חזקת שליח עושה שליחותו. והאי דפריך התם בנזיר (וקן) [מקן] הכי פריך ליה ריש לקיש לר' יוחנן כיון דאמרת לחומרא אמרי' חזקת שליח גבי קן שפרח נמי נאסר כל (הקן) [הקנים] מהאי חומרא מדרבנן. והכי אמרינן בהכל שוחטין דמדאוריתא אין חזקת שליח עושה שליחותו גבי האומר לחבירו צא ושחוט והלך ומצא שחוט. והא דאמ' רב ששת בפרק בכל מערבין דחזקת שליח עושה שליחותו ואפי' בדאוריתא הני בשליחות מצוה דרמיא עליה כגון מעות שבשופר ועומר כדמוכח התם וגבי עירוב שאין מערבין אלא לדבר מצוה. ורבנן שוויה שליח אליבא דרב ששת בעיקר מצוה דרמיא עליה מדאורייתא.
